להסיג גבול | מפעל אזרחי בקריית חיים

מפרץ חיפה הינו מרחב של גבולות. מעצם היותה של חיפה עיר נמל, שטחים נרחבים מתחומה משמשים לעורף נמל ותעשייה. עורף הנמל הוא המרחב העירוני בו פועלים כוחות ובעלי אינטרסים מדיניים, פוליטיים וכלכליים. שיטת ה״זונינג״ הקיימת במרחב כיום, אשר לכאורה הייתה אמורה להגן על האזרחים, מפקירה אותם מעבר לגדר בעודם חשופים לזיהומים השונים שחודרים דרכה.
מעבר לסגירת המרחבים הציבוריים וחוף הים עבור שימוש אזרחי, לתעשייה השלכות שליליות רבות על שכונת קריית חיים הגובלת בה ועל שטחים נרחבים בקריות. מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין זיהום האוויר והקרבה לתעשייה פטרוכימית לבין תחלואה בסרטן ומחלות נשימה. על אף ההשלכות השליליות הרבות הקיימות כיום, המצב עתיד להחריף. זאת בעקבות תכנית עתידית להקמת נמל המפרץ הכוללת הרחבת פעילות הנמל והתעשייה. על רקע סוגיות בעייתיות אלו ושיעור גדילה מתמיד של שטחי עורף הנמל, אציע אסטרטגיה תכנונית שתאפשר לשתי הישויות להתקיים יחד.
הפרויקט מסיג גבול פיזי וגבול ויזואלי בין שכונת קריית חיים לבין חוות המיכלים של תש״ן באמצעות יצירת תשתית פיזית חברתית לפעולות טקטיות. פעולות אלו מתייחסות לסוגיות ומפגעים הקיימים במרחב ומתמודדות איתן באמצעות תכנון אדריכלי ובנייה.
הפעולות הטקטיות מאפשרות הכנסת חיים אזרחיים למרחב התעשייתי, היפוך יחסי הכוחות במרחב ופיקוח ישיר של האזרחים על המרחב התעשייתי הסמוך לביתם, מבלי לבטלו או להעתיקו אל “החצר האחורית” של מישהו אחר.