בנצרת קיים מחסור חמור בשטחים פתוחים ציבוריים וירוקים. חלק גדול מהשטחים הפתוחים הקיימים בבעלות המנזרים ופתוחים לציבור רק בחלק משעות היום. נצרת היא העיר הערבית הגדולה בארץ. נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב הערבים בארץ.
נצרת היא עיר שקלטה הגירה פלסטינית ב- 48׳ , אולם השלטונות בישראל עסקו בקליטת המהגרים היהודים בלבד, ובנייה של דיור ציבורי בעבור מהגרים שהגיעו מבחוץ. הערים והכפרים הערבים שנשארו מאוכלסים בתושביהם הוזנחו כתוצאה מאסטרטגיה שלטונית.
נצרת מוקפת ערים ומושבים יהודיים שנבנו אחרי 48׳ בנוסף לכפרים ערבים שכבר היו קיימים אז. טבעת הישובים סביבה לא מאפשרת לנצרת להתרחב, וגורמת לצפיפות חמורה. אוכלוסיית נצרת הולכת וגדלה, אך ללא מענה של תשתיות עירוניות נחוצות, מחסור בשטחים ציבוריים, תשתיות מיושנות, ומחסור באזורי תעשיה ומסחר. בנוסף לכך הפרצלציה בעיר עדיין עובדת בשיטה עתיקה בה הקרקע מפוצלת מדור לדור לפי משפחות. בכך גדילת העיר ללא תכנון מעודכן גרמה לפיזור מוסדות ציבוריים ללא מערכת תנועה מתאימה 0 ולפיכך לבעייה חמורה של פקקי תנועה. אין אפשרות להולכי רגל להתנייד בצורה הולמת, ואף רחובות רבים הם ללא מדרכות כלל או שהן לא מותאמות לתקנים – מודרניים. מצוקה נוספת היא היעדר מגרשי משחקים וספורט לילדים, עד כדי שהילדים משחקים ברחובות וסמטאות – העיר ללא פיקוח או מתן פתרונות בטיחותיים הולמים.
חשוב לומר שהזנחת נצרת על ידי הרשויות הינה מכוונת. זוהי הזנחה סביבתית שמונעת גם התפתחות תרבותית. והיא – משרה תחושה לתושבים שהם עצמם מוזנחים כמו המקום, שאין סדר וחוקים. ההזנחה מחריפה קונפליקטים למצבי אלימות. המדיניות הזו גורמת לתושביה הערביים של נצרת לעזוב את העיר 0 במיוחד לאליטות והמעמדות היצירתיים – של העיר. תושבי נצרת מבקשים לברוח ממצב של חוסר הביטחון היעדר חמור של אכיפת חוק על ידי המשטרה, איכות החיים ירודה ומהיעדר אפשרות להתפתח מבחינה כלכלית, תרבותית וחברתית. האדם המודרני בכלל והפלסטיני בפרט נותק מהאדמה. שמירה על הקשר בין האדם הפלסטיני והאדמה הוא שמירה על הזהות שלו, אדם חסר זהות הוא אדם חסר ערכים. וכדי לשמר את הערכים יש לפנות מקום לאדם הפלסטיני באופן שיזכיר את הקשר שלו עם האדמה.
הפרויקט מציע מתווה להתחדשות עירונית סביב שטחים ציבוריים פתוחים, תוך מתן דגש מיוחד למבני ציבור ותשתיות. במרכזה של התכנית האדם ושימושו במרחבים השונים בכלל, וזהותו הספציפית של הפלסטיני – הנצרתי בפרט. באמצעות שימור ייעודים ציבוריים גם על קרקעות בבעלות פרטית, ומתן גמישות בזכויות בניה לשימושים ציבוריים, הפרויקט מציע מרחב ציבורי פתוח חדש לנצרת. התכנית המוצעת תהיה לחלק מרשת של
מרחבים ירוקים בכל רחבי העיר הקשורים באמצעות מערכת שבילים. המרחב הציבורי החדש בנצרת שואב את איכויותיו מזה של המנזרים בעיר. תפישה תכנונית זו תספק אוויר לנשימה לעיר הנחנקת היום מהיעדר תכנון ראוי, תפנה מקום לתרבות, ספורט וטבע בלב העיר תוך שימור ייחודה של נצרת.